התקבל ערעור המדינה- ביהמ"ש החמיר בעונשו של נהג שנהג בשכרות

1.                  1.                  בפני ערעור על  גזר דינו של בית משפט לתעבורה תל אביב (כב' השופט ויטלסון) בתיק ת' 24622/08 מתאריך 15.4.2008, לפיו הורשע המשיב על פי הודאתו בכך שנהג בשכרות - עבירה בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א) ו- 39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ביחד עם תקנה 169(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

2.                  2.                  על המשיב הושתו העונשים הבאים:

א)     א)     פסילה בפועל מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מינהלית.

ב)      ב)      4 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים.

ג)       ג)       קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו.

3.                  3.                  לטענת ב"כ המערערת, עונש הפסילה בפועל שהוטל על המשיב מקל עמו בצורה חריגה, והוא מהווה רבע מעונש פסילת המינימום הקבוע בחוק.

עוד לדבריה, על אף חומרת העבירה לא הוטל על המשיב עונש של מאסר על תנאי .

4.                  4.                  ב"כ המערערת מוסיפה ומציינת, כי הענישה בתיק דנן חורגת מרמת הענישה הראויה, ואינה מתיישבת עם מגמת הפסיקה לפיה יש להחמיר בעונשם של הנוהגים תחת השפעת משקאות משכרים.

ראו: רע"פ 6418/07 עמית כהן נגד מדינת ישראל (לא פורסם, מתאריך 5.9.2007);  רע"פ 2073/08 חיים ברבי נגד מדינת ישראל (לא פורסם, מתאריך 16.5.2008); רע"פ 1422/06 צפניה ארנבייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מתאריך 16.5.2006); רע"פ 25/04 סויסה נגד מדינת ישראל (טרם פורסם),

ו- רע"פ 11828/05 חודרה נגד מדינת ישראל (טרם פורסם).

עוד נקבע כי הטלת עונש הנמוך מפסילת מינימום אינו דבר שבשגרה, אלא מקרה חריג.

ראו: ע"פ (ירושלים) 40289/07 שבתאי שלומי נגד מדינת ישראל (טרם פורסם).

      5)         ב"כ המערערת הפנתה את בית המשפט לגיליון הרשעותיו של המשיב, הכולל 34 הרשעות קודמות, כולל עבירות חמורות של מהירות מופרזת, נהיגה בפסילה, אי ציות לאור אדום, והמשיב אף היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 1996.

6)         ב"כ המשיבה מתנגד לעתירת המערערת להחמיר בעונשו של מרשו, ולדבריו, על אף שהמחוקק לא קבע מידרג ענישה בענין כמויות האלכוהול שבדמו של הנהג, בתי המשפט קובעים ענישה מופחתת לריכוז נמוך של אלכוהול בבדיקת נשיפה, וענישה מחמירה לריכוז גבוה של  אלכוהול.

7)         הסניגור המלומד הפנה את בית המשפט לעמדתו של כב' השופט טננבוים מבית המשפט לתעבורה, ירושלים, שקבע כי אינו מרשיע נהגי רכב שבבדיקת נשיפה שלהם נמצאו פחות מ- 300 מיקרוגרם לליטר אוויר ינשוף, על אף שהנורמה שנקבעה בתקנות היא 240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

ב"כ המשיב אף הצביע על ענישה מופחתת שנקבעה בתיק ת' 19820/07 של בית המשפט לתעבורה ירושלים, ע"י כב' השופט י. ריבלין שגזר על נהג שנהג בשכרות פסילה בפועל בת 3 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה ופסילה על תנאי לתקופה בת חודשים למשך 3 שנים, וקנס בסך 360 ש"ח.

8)         עוד ציין ב"כ המשיב, כי מרשו שהינו בעל חברת קייטרינג, עוסק בהובלת מזון ופסילתו מנהיגה לתקופה ארוכה תפגע קשות בעסקיו.

9)         המשיב הורשע כאמור, על פי הודאתו בנהיגה בשכרות.

בית משפט קמא ראה בכמות שנתפסה בבדיקת הינשוף - 260 מיקרוגרם בליטר אחד נשוף - "כמות גבולית" - בציינו, כי הרף אותו אוכפת המשטרה הוא 253 מיקרוגרם. כמו כן התחשב בית משפט קמא בהודאתו של המשיב בהזדמנות הראשונה שחסכה מזמנו של בית המשפט ומזמנם של העדים.